ליאור: " אני בת 25, אני לא מבקשת כסף – אני מבקשת תרומת כליה שתציל את חיי! בלי עזרה, אני עומדת בפני דיאליזה – תהליך קשה ומפרך שבו אהיה מחוברת למכונה שעות ארוכות, כל יומיים בבית חולים, כדי לעשות את מה שהגוף שלי כבר לא מצליח לעשות בעצמו "
"קצת עליי, למי שלא מכיר (: שמי ליאור ללזרי, אני בת 25, לומדת פסיכולוגיה שנה ב' במכללת תל חי. גדלתי בראשון לציון וכיום גרה בשאר ישוב שבצפון הרחוק – המקום השקט ליד הגבול עם לבנון.
חנונית מחשבים, מקצוענית בסוני, אוהבת לטייל בנחלים, לרקוד יחפה ולאהוב."
"אבל, החיים שלי כיום נראים אחרת.. התגייסתי במרץ 2018, שירתי כמעט שנתיים כלוחמת קרבית ומפקדת טירונים בגדוד 47 לביאי הבקעה. השירות היה משמעותי, מרגש ומלא בגאווה, עד שבבדיקות דם שגרתיות התגלה שיש לי כשל כליות כרוני. תוך יום, עולמי התהפך – גזרתי חוגר, נפרדתי מהמדים, מהחברים ומהשליחות שלי בצבא, וקיבלתי פרופיל 21 לצמיתות."
"המסע שלי מאז: הזמן עבר, והמצב שלי רק הלך והחמיר. בחודשים האחרונים, הכליות שלי הגיעו למצב קריטי. אני כבר רשומה ברשימת ההמתנה של עמותת "מתנת חיים", אבל לצערי, בני המשפחה שלי נמצאו כלא מתאימים לתרומה."
"אני, ליאור, שבגילי אמורה לדאוג למבחנים, לסיים תואר, להתחתן וללדת מוצאת את עצמי רצה בין בדיקות, רופאים ובתי חולים.
אני קרובה מאוד לדיאליזה – תהליך קשה שבו אצטרך לבלות 5 שעות, כל יומיים, מחוברת למכונה שמסננת את הדם שלי במקום הכליות שלי. אני לא רוצה להגיע לשם. אני רוצה לחיות, לצחוק, ולמצות את החיים שאלוהים נתן לי."