הקליניקה לקידום שוויון במכללה למינהל, בהנחייתה של עו"ד אפרת פודם, מסייעת לאוכלוסיות מוחלשות המופלות על רקע מרכיבי זהות כמו מגדר, זהות מינית, אתניות ולאום, באמצעות המשפט
בפרויקט משמעותי של הקליניקה בהובלת עו"ד לינוי ספיר-אוליאל, עוזרים הסטודנטים בהסדרת זכויות המקרקעין של תושבי רמת אליהו בראשון לציון, לקראת פרויקט התחדשות עירונית – וזאת בשיתוף פעולה עם מנהלת פינוי-בינוי רמת אליהו.
סטודנטית שנה ג', שלוקחת חלק בפרויקט: "זאת הנגשת זכויות ברמה הכי פרקטית וחשובה לחיי היום יום, וכיף לדעת שהצלחנו להעביר לתושבים את כל מה שחשוב שיידעו".
מאז החלה שנת הלימודים האקדמית עסוקים הסטודנטים בקליניקה המשפטית לקידום שוויון של המכללה למינהל בעשייה חברתית משמעותית. אחד הפרויקטים החשובים שהקליניקה מובילה בימים אלו הינו הסדרת זכויות מקרקעין בשיתוף פעולה עם מנהלת פינוי-בינוי רמת אליהו בראשון לציון, לקראת התחדשות עירונית בשכונה.
בדומה לכלל הקליניקות המשפטיות הפועלות במכללה למינהל, הקליניקה לקידום שוויון לוקחת חלק פעיל בעשייה משפטית-חברתית. בקליניקה פועלים לסיוע לאוכלוסיות מוחלשות המופלות על רקע מרכיבי זהות כמו מגדר, זהות מינית, אתניות ולאום באמצעות המשפט. בפרויקט הזה הסיפור קצת שונה – מתגלה אוכלוסייה פגיעה, אשר ידה אינה משגת, אולם יש לה בעלות על דירה.
שכונת רמת אליהו בראשון לציון הוקמה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, והיא השכונה הוותיקה ביותר במערב ראשון לציון. במשך שנות קיומה קלטה השכונה גלי עלייה רבים, תחילה יוצאי עדות המזרח ורומניה, ובהמשך עולים מרוסיה ואתיופיה. הזנחה רבת-שנים הפכה את השכונה לפצע חי – המדד הסוציו-אקונומי בה נמוך משמעותית מהשכונות הסובבות אותה ומכלל העיר ראשון לציון, והבניינים בה נותרו מיושנים, אף שהיו אמורים להתחדש לפני זמן רב.
המדינה שלנו עוברת תהליך אינטנסיבי של התחדשות עירונית אשר יש לו הצדקות ויתרונות רבים ובמקביל גם השפעה על אוכלוסיית בעלי הדירות, בעיקר על מי שמתקשה במיצוי זכויותיו. פרויקט ההתחדשות בשכונת רמת אליהו הינו ייחודי ומבוסס על תכנית של 'בינוי-פינוי-בינוי' שמקדמת המדינה.
מנהלת 'בינוי פינוי בינוי' רמת אליהו הוקמה בשנת 2016 ופועלת מטעם רשות מקרקעי ישראל, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ועיריית ראשון לציון במטרה לתכלל ולקדם את פרויקט ההתחדשות העירונית הגדול במדינה, בו המדינה היא היזם. מדובר בפרויקט חברתי וללא מטרות רווח, לטובת רווחתם ושיפור איכות חייהם של תושבי השכונה.
במסגרת הפרויקט, הסטודנטים העבירו הרצאה מקיפה לתושבי השכונה על החשיבות בהסדרת זכויות מקרקעין, ההבדלים בין צוואה לירושה וכיצד הקליניקה יכולה לסייע בידם. במקביל להרצאה, הסטודנטים גם מעניקים ליווי אישי ומקצועי לתושבים, החל מהוצאת צווי ירושה ועד לתיקוף נסח הטאבו של המקרקעין.
באמצעות הפעילות של הסטודנטים והסטודנטיות בקליניקה לקידום שוויון במכללה למינהל, גם אוכלוסיות מוחלשות אשר מתקשות לשכור שירותים משפטיים, יכולות לממש את זכויותיהן המשפטיות ולבצע פעולות משפטיות במקרקעין שלהן. בנוסף לכך, באמצעות פרויקט זה הסטודנטים זוכים להתנסות משפטית מעשית, ובמקביל מסייעים לתושבי השכונה לקדם את ענייניהם המשפטיים.
עו"ד לינוי ספיר-אוליאל, מנהלת הפרויקט בקליניקה, מספרת: "המטרה שלנו היא להנגיש לבעלי הדירות בשכונה את הזכויות שלהם ברמה הפשוטה ביותר. שמנו דגש על חשיבות הסדרת זכויות מקרקעין – בעל דירה אשר זכויות המקרקעין שלו אינן מוסדרות באופן תקין בנסח הטאבו (תעודת הזהות של הדירה) לא יוכל לעשות פעולות משפטיות בקניין שלו ובפרט, לא יוכל למכור את הדירה או לחתום על הסכם התחדשות עירונית. הסטודנטים שלנו עברו הכשרה מקצועית ובשיתוף פעולה מוצלח עם מנהלת פינוי-בינוי רמת אליהו, הצלחנו להגיע לבעלי הזכויות שהיו זקוקים לסיוע שלנו בהסדרת זכויות ואפילו זכינו לעזור בתחומים משפטיים נוספים. אני רואה חשיבות רבה לפרויקט כלפי בעלי הדירות שמקבלים סיוע מקצועי, חינמי ובגובה העיניים וכמובן גם לסטודנטים אשר מתנסים הלכה למעשה בפרקטיקה המשפטית."
עומר בן סימון, סטודנטית שנה ג' שמשתתפת בפרויקט, מספרת: "קיבלתי בתהליך משפחה והיה לי מאוד חשוב להסביר לה את כל הזכויות שלה, מה מגיע לה ואיך היא צריכה לפעול. התהליך היה מורכב, היה לי חשוב ליצור איתם יחסי אמון, שיבינו שאנחנו באמת פועלים ללא כל אינטרס, נטו באים לעזור להם להסדיר זכויות. בסופו של דבר הצלחנו להסדיר למשפחה שאיתה עבדתי את הזכויות, והם חתמו לאחרונה על הסכם התחדשות עירונית, כשההסכמה שלהם באמת נבעה מרצון ומידע שדאגנו שיהיה להם. זאת הנגשת זכויות ברמה הכי פרקטית וחשובה לחיי היום יום, וכיף לדעת שהצלחנו להעביר להם את כל מה שחשוב שיידעו".
רועי שמש, סטודנט שנה ב', מוסיף: "בשכונת רמת אליהו בראשון לציון, התגוררו זוג הורים בדירה הרשומה על שמם בטאבו – מחצית על שם האב ומחצית על שם האם. למרבה הצער, האב הלך לעולמו מבלי להשאיר אחריו צוואה, ולפיכך מחצית מהעיזבון עבר לרעייתו, ומחציתו השנייה חולקה בין ארבעת ילדיהם.לאחר זמן מה, החל תהליך ההתחדשות העירונית בשכונה, ובמסגרתו נדרשו בעלי הזכויות בדירות להסדיר את רישום הבעלות על מנת להשתתף בפרויקט. כאן אנחנו נכנסנו לתמונה.כאשר קיבלתי את הפנייה, גיליתי כי האם אינה דוברת עברית, ולכן פנינו לבתה שתעזור לנו לתקשר. כעת, לאחר הגשת המסמכים, אנו ממתינים לקבלת צו הירושה של האב ז"ל, ולאחר מכן נפעל לעדכון נסח הטאבו.במהלך כל התהליך, נוצר קשר אישי מיוחד עם הפונה ותחושת הסיפוק העצומה שליוותה אותנו, בשילוב עם שיתוף הפעולה המלא מצד המשפחה, תרמו רבות להאצת התהליך ולהצלחתו".
