"אני רוצה אישה ומשפחה עם ארבעה ילדים, כדי שאוכל לתת להם את כל שנמנע ממני" , כך אמר אביעד אמבש בריאיון לפני 3 שנים.
כיום בגיל 25 בלבד, אביעד ברטוב אמבש מצא את הניצחון האולטימטיבי על עבר קשה מנשוא, והציע נישואין לגאיה כהן, בחירת ליבו. הצעת הנישואין התקיימה אחרי שבעת חודשי חברות של השניים, החודש בהודו בפושקר במקדש הקופים והיא תחילתה של תקופה חדשה בחייו
סיפור חייו של אביעד, שהפך לסמל של צמיחה, אמונה וכוח רצון, כמעט בלתי נתפס: מילדות של התעללות קיצונית בכת של אביו, דניאל אמבש, ועד להקמת משפחה משלו, שתהיה מגדלור של אור ואהבה.
אביעד נולד וגדל בתוך "הכת הסדיסטית" של אביו, דניאל אמבש, בירושלים, שם סבל שנים ארוכות מהתעללות פיזית, נפשית ומנטלית ומעונשים אכזריים שהיו חלק משגרת יומו. עבור ילדי הכת, הבית היה בית כלא, והעולם שבחוץ היה בגדר סכנה ואיום.
התקופה שבה אביעד נולד זכורה לו כקשה, בלשון המעטה. תחילה הם התגוררו ברוממה בירושלים, לאחר מכן עברו לגבעת שאול, לליפתא ואף לטבריה. בהמשך, צירף דניאל אמבש למשפחה ארבע נשים שכולן לקחו חלק במסכת ההתעללויות. "השער בבית תמיד היה פתוח. שואלים אותי הרבה למה לא ברחת? התשובה היא מכיוון שהכלא היה תודעתי ורגשי, שקשה הרבה יותר מכלא פיזי, לפעמים אתה לא מודע לכלא הרגשי הזה".
בעקבות דיווחים למרכז לנפגעי כתות של אישה צעירה שדניאל אמבש ניסה לצרפה לכת, המשטרה החלה במעקב סמוי אחר אמבש. ב-4 ביולי 2011, במבצע משטרתי, נעצרו דניאל אמבש, שש נשותיו וילדיו הבגירים. "אני זוכר את זה בתור ילד, שהסתכלתי ולא הבנתי מה קורה, למה שמים על אבא שלי אזיקים? על הבן אדם שהביא את האמת?". הילדים הקטינים, וביניהם אביעד שטרם מלאו לו 11 שנים, פוזרו במרכזי חירום בפנימיות ברחבי הארץ.
דניאל אמבש הורשע עם עוזרו וחלק מנשותיו ב-18 אישומים שכללו עבירות מין, אלימות, כליאה בתנאי עבדות והתעללות בנשים ובעשרות קטינים, חלקם ילדיו הביולוגיים. ונדון ל-26 וחצי שנות מאסר. ביוני 2022 מת דניאל אמבש בכלא מעשיהו.
לאחר פירוק הכת ובעצם המשפחה היחידה שידע, הושלך אביעד, כילד רך, אל עולם שלא הכיר. הוא עבר טלטלות קשות: ברח מהפנימיות בהן שהה, חי ברחובות כילד חסר בית, השתמש בסמים, עד שהגיע לשפל המדרגה – ניסה להתאבד ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי. "יצאתי מהכת, אבל הטראומה נשארה איתי," סיפר בעבר. "לא ידעתי מהי אהבה, מהי נורמליות. כל מה שהכרתי היה כאב ופחד." בהמשך נגמל מסמים בפנימייה בדרום ובחר להתגייס לצה"ל, על אף שהיה לו פטור מגיוס. הוא עשה מכינה קדם צבאית והתגייס לחוות השומר ("נערי רפול" נוער בסיכון) משם התגייס לגולני.
בגיל צעיר, קיבל אביעד החלטה אמיצה: להשתחרר לחלוטין מכבלי העבר ולבנות עתיד בכוחות עצמו. הוא התגייס לצה"ל, שירת שירות צבאי מלא כלוחם בחטיבת גולני – עובדה המעידה כאלף עדים על עוצמתו הנפשית. במהלך שירותו, הוא היה חייל בודד, וזכה לליווי ותמיכה מהמרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין , ארגון שחיבק אותו ועזר לו לצלוח את השנים המאתגרות. בתחילת דרכו כחייל בודד.
הוא התגורר בבית של העמותה בהרצליה, בו מתגוררים 18 חיילים בודדים קרביים – אותו מספר כמו האחים והאחיות שלו. "כשנכנסתי לדירה לראשונה, לא הבנתי מה קורה. הייתי רגיל לפנימיות, לא גדלתי בבית רגיל", אביעד מספר. "אני חושב שזו פעם ראשונה שהרגשתי שעוזרים לי, שנותנים לי בלי אינטרס, פשוט רוצים שאצליח. מקבלים פה מעטפת שלמה. כשחייל רואה את זה, הוא יודע שהמקום הזה מקנה אנשים טובים וחברים לכל החיים. העמותה הזאת דחפה אותי מ-0 למאה, שם גם הכרתי את גיא מוזס שאיתו פיתחתי קשר אישי עמוק. גיא הוא אחד מהתורמים לעמותה, שגם מנהל את בתי העמותה בהרצליה ובפתח תקווה".
בהמשך אמבש עבר לצפון ללמוד בתל-חי עבודה סוציאלית, כדי להיטיב עם האנשים, כמו שהוא קיבל את התמיכה מאחרים במהלך הדרך. העמותה סייעה לו במגורים בליווי וכיום מסייעת עם מלגת לימודים. כיום הוא מתנדב ב"מייקל לוין" עם החיילים הבודדים, הוא עוזר במה שצריך.
דרורית ניצני, נשיאת העמותה למען החיילים הבודדים לזכר מייקל לוין שהקימה את התכנית לחיילים חסרי עורף: "הסיפור של אביעד אמבש הוא סיפור כמעט בלתי נתפס של הישרדות וניצחון הרוח, והוא משקף בדיוק את האתגרים העצומים איתם מתמודדים חיילים בודדים רבים, ובמיוחד אלה שמגיעים אלינו ללא שום עורף משפחתי. אביעד יצא מתוך חברה סגורה במיוחד – כת סדיסטית – שבה נמנעו ממנו הכלים הבסיסיים ביותר להתמודדות עם העולם החיצון. אנו מזהים את הקושי הזה באופן מובהק גם אצל צעירים היוצאים מבתי רווחה או מהחברה החרדית (יוצאים בשאלה), שאין להם ידע בסיסי על המערכת, כישורי חיים, או רשת ביטחון משפחתית.
הם מגיעים לצבא – מסגרת תובענית וקשוחה – כשהם צריכים לא רק להילחם על המדינה, אלא קודם כל להילחם על הקיום היומיומי שלהם: אוכל, קורת גג, ובעיקר, תחושת שייכות. העמותה שלנו הוקמה במטרה להיות המשפחה של החיילים הללו, ללא תנאי.
אנחנו מלווים את החיילים הבודדים כבר משלב טרום הגיוס, מסייעים להם בביטול פטורים, הכנה מנטלית ולוגיסטית, וממשיכים לתמוך בהם במהלך כל השירות הצבאי – בהיבטים של דיור, תמיכה רגשית וכלכלית. אבל הסיוע הקריטי ביותר הוא בשלב ה'יום שאחרי'. אנו יודעים שהאתגר האמיתי מתחיל דווקא אחרי שהמדים מוסרים, כשאין מי שיעזור במימון לימודים, בניית קריירה או השגת מיומנויות חברתיות. לכן, אנו מלווים את החיילים הללו עד 5 שנים לאחר השחרור. המטרה היא לגשר על הפערים העצומים שנוצרו, ולהבטיח שהם לא רק ישרדו, אלא ישתלבו בהצלחה בחברה הישראלית כשהם חזקים, עצמאיים ומוכנים לבנות את חייהם.
אביעד אמבש, הלוחם שלנו מגולני, הוא דוגמה חיה לכוחה של הנחישות האנושית כשיש לה מעטפת תומכת. אנחנו גאים לראות אותו מגיע לרגע המרגש של הצעת הנישואין – הוא לא רק ניצח את עברו, הוא בונה את עתידו כנגד כל הסיכויים, וזו השליחות של כולנו."
לאחר השחרור, אביעד לא עצר לרגע. הוא השלים את בחינות הבגרות ואף הפך למרצה מבוקש המשתף את סיפורו מעורר ההשראה אל מול אלפי אנשים. ב7 באוקטובר שהה בהודו בטיול והוזנק משם למילואים בגולני כלוחם, הגיע ישירות לשירות בדרום לבנון, שם חטפו טילי נ"ט ושירת בסה"כ כ200 ימי מילואים, אותם סיים בעקבות פציעה. המפגש עם בחירת ליבו, לה הציע נישואין, מסמן את שיא הניצחון שלו: יצירת המעגל המשפחתי המיטיב שנמנע ממנו.
"החלום שלי תמיד היה פשוט – בית," אומר אביעד בהתרגשות, "אני רוצה אישה ומשפחה מרובת ילדים. זו לא רק משפחה שאני רוצה לבנות, זו משפחה שאני רוצה 'לתקן' דרכה. אני רוצה להיות אבא שיודע לתת חום, ביטחון ואהבה, כדי שאוכל להעניק לילדים שלי את כל שנמנע ממני כילד. הקשר שלי עם גאיה הוא הוכחה לכך שאהבה אמיתית יכולה לצמוח אפילו מהמקומות החשוכים ביותר. זה הזמן להתחיל לחיות."
סיפורו של אביעד אמבש הוא תזכורת מעוררת השראה לכוחה של הרוח האנושית להתעלות מעל כל טראומה, ולכמיהה הבסיסית של כל אדם למצוא בית, אהבה ומשפחה.
הזמנת הרצאה של אביעד אמבש באתר בנייד 050-6710558 ובאינסטגרם
המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין ז"ל טלפון 03-5601931 לתרומה
אתר, פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, יוטיוב, לינקדאין
המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין ז"ל
המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין ז"ל, הוקם לאחר מותו של מייקל לוין, חייל בודד שהתגייס לצה"ל, במלחמת לבנון השנייה ב2006. בשנת 2004 הגשים את חלומו כשעלה לבד ארצה והתגייס לחטיבת הצנחנים. בקיץ 2006, פרצה מלחמת לבנון השנייה כשהוא בחו"ל. מייקל לא היסס וטס חזרה לישראל כדי להילחם לצד חבריו. ב-1.8.2006 נהרג מייקל מירי צלף בכפר "עיתא אל-שעב. "המרכז לחיילים בודדים" הוקם לזכרו.
כ-7,000 חיילים וחיילות בודדים משרתים בצה"ל ומקבלים תמיכה על ידי גורמים שונים. עמותת ’מייקל לוין‘ מלווה בכל רגע נתון כ3,500- חיילים וחיילות בודדים, מתוכם כ2,000-בשרות פעיל. העמותה מעניקה לכל חייל או חיילת בודדים, מעטפת משלימה ומותאמת אישית, תוך ליווי רציף למשך עד כ-10 שנים, לפני גיוס ולאחר השחרור, שנים בהן המענה הצבאי מצומצם. המרכז מהווה בית ומקום לבילוי, ארוחות משותפות, תמיכה ותחושה של משפחתיות עבור החיילים והחיילות הבודדים.
בשנים הקרובות צפויה מגמת עלייה של כ-10% במספר החיילים המלווים על ידי העמותה מדי שנה, לאור עלייה לישראל, יציאה מהחברה החרדית וצמיחה בתוכניות לשילוב נוער בסיכון בצה"ל .
בתחילת הדרך, העמותה טיפלה רק בחיילים בודדים שעלו מחו"ל ומשפחתם נשארה שם וב2015 לאחר מבצע "צוק איתן", דרורית ניצני נשיאת העמותה כיום, אחרי 20 שנה כמעצבת אופנה, ייסדה את התוכנית לחיילים בודדים חסרי עורף משפחתי, הווה אומר כל חייל ישראלי אשר נקלע לנתק ממשפחתו בגלל נסיבות חיים שונות. זאת עשתה גם ממניעים אישיים, לאחר שהיא ובעלה המוסיקאי יאיר ניצני ("תיסלם"), אימצו את אלי סופר, חייל בודד שנפצע קשה ב"צוק איתן" ושכב לבדו בבית החולים, מאחר והיה בנתק ממשפחתו בארץ.
אליה הצטרפה בשנים האחרונות המנכ"לית סא"ל במיל' ליאורה רובינשטיין מאחוריה 30שנות שרות בצה״ל בתפקידים בכירים, ושימשה בשבע שנים האחרונות כמנהלת תוכנית החיילים חסרי עורף משפחתי ובשנתיים האחרונות כמנכ״לית העמותה. יחד עם חברי ועד מוכשרים נוספים, קבוצת בנות שירות ומתנדבים רבים ברחבי הארץ, הם אמונים על קיום ותפעול העמותה החשובה.
אם כן, העמותה מעניקה ליווי בשתי תכניות במקביל- הן לחיילים בודדים עולים והן לחיילים בודדים ישראלים חסרי עורף משפחתי, ליווי אישי ומקצועי של עובדות סוציאליות ורכזים,
וליווי ארוך טווח לפני הגיוס, במהלך השירות הצבאי וחמש שנים מהשחרור.
לעמותה תו מידות לאפקטיביות.
העמותה מספקת לחיילים הבודדים פתרונות דיור, ייעוץ וסביבה קהילתית:
דיור – למרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין מרכזים ו-6 בתים ברחבי הארץ: ירושלים, מודיעין והרצליה, בהם שוהים דרך קבע 150 מהחיילים הבודדים. אליהם מצטרפים שאר החיילים לפעילויות השונות.
ייעוץ – צוות מקצועי של רכזי חיילים יעמוד לרשות החיילים הבודדים, מלש"בים וחיילים משוחררים, סיוע בהכרה כבודד, מיצוי זכויות מול ממסד, הנגשת מידע, ליווי ביורוקרטי מול הצבא ועוד.
קהילה – העמותה מפעילה מועדון חברתי עבור החיילים הבודדים באזורים שונים. מטרת העל של המועדון החברתי – לייצר תחושת שייכות וקהילה בקרב החיילים. מקום אשר יהווה עבורם מסגרת לשהות בה, לאכול, לשתות, לקבל אוזן קשבת לכבס ועוד.
בשנים האחרונות הרחיב המרכז את פעילותו והקים תכניות ייעודיות לאוכלוסיות מיוחדות, ביניהן תכנית לליווי צעירים יוצאי הקהילה החרדית בדרכם לשירות צבאי משמעותי. המרכז מהווה בית חם ומשפחה תומכת לאלה שבחרו לשרת את המדינה, למרות האתגרים המיוחדים בדרכם שמ2023 מלחמת חרבות ברזל, הרחיבה העמותה את המענים ומערכי התמיכה לחיילים, חיילי מילואים ומשפחות עולים.