ליאור טואיל מחזק את הקשר עם הודו: מרתון ידידות ומיזם חינוכי לזכר אמו

ליאור טואיל, תושב העיר ראשון לציון ולשעבר יו״ר אגודת הסטודנטים במסלול האקדמי המכללה למינהל, שב לכפר וואדה שבמדינת מהרשטרה בהודו, שמונה שנים לאחר שהוביל למקום משלחת התנדבותית של סטודנטים ישראלים. במהלך הביקור נערך מרתון חגיגי לציון הידידות בין ישראל להודו, וטואיל נשא נאום בפני סטודנטים ואנשי חינוך בנושא החדשנות והיזמות הישראלית.

הקשר של טואיל עם הכפר החל בשנת 2018, כאשר במסגרת תפקידו כיו״ר אגודת הסטודנטים הוביל משלחת של עשרות סטודנטים מהמכללה למינהל. חברי המשלחת שיפצו בית ספר מקומי, קיימו פעילויות עם הילדים ויצרו קשרים עם התושבים ועם נציגי ההנהגה המקומית.

כעת חזר טואיל לוואדה במטרה להעמיק את שיתוף הפעולה ולהפוך את הקשר שנוצר לפני שמונה שנים לפעילות קבועה. אחד משיאי הביקור היה מרתון הידידות בין ישראל להודו, שנערך בהשתתפות ילדים, בני נוער, סטודנטים ונציגי ציבור מקומיים. לאורך האירוע הונפו דגלי שתי המדינות והודגשה חשיבות החיבור בין הדור הצעיר בישראל ובהודו.

באירוע נוסף שנערך במכללה המקומית נשא טואיל נאום בנושא חדשנות ויזמות בישראל. בדבריו הציג את סיפורה של ישראל כמדינה קטנה שהפכה למוקד עולמי של טכנולוגיה, יזמות ופתרון בעיות, וקרא לסטודנטים המקומיים להאמין ביכולתם ליצור שינוי גם מתוך אזורים מרוחקים מהערים הגדולות.

“חדשנות אינה מתחילה בכסף או במבנים גדולים, אלא באנשים שמוכנים לזהות בעיה, לחשוב אחרת ולעבוד קשה כדי למצוא לה פתרון”, אמר טואיל בנאומו. “לצעירים בישראל ובהודו יש יכולת יוצאת דופן ללמוד זה מזה ולבנות יחד שיתופי פעולה שישפיעו על העתיד של שתי המדינות”.

במהלך הביקור נפגש טואיל גם עם שרים בכירים, ראשי ערים, אנשי חינוך ונציגי ציבור, והציג בפניהם את תוכניתו להקים בוואדה מרכז חינוכי לילדי האזור. המרכז המתוכנן צפוי לכלול גם מקום לינה למתנדבים ישראלים ובית תפילה יהודי שיוקדש לזכר אמו, מריז טואיל הודיה מרים ז”ל.

החזון הוא לאפשר למאות ישראלים להגיע לוואדה לאורך השנים, להתנדב עם ילדי הכפר, להשתלב בפעילות החינוכית ולהכיר את החברה ההודית מקרוב. במקום יוכלו המתנדבים ללון, לקיים שבתות וחגים ולהתפלל גם בזמן שהותם באזור.

“אני רוצה להנציח את אמא שלי באמצעות מקום שיש בו חיים, חינוך ונתינה”, סיפר טואיל. “זה יהיה בית לילדי הכפר, אבל גם בית לישראלים שיבואו לכאן כדי להתנדב, להתפלל וליצור קשר אמיתי עם התושבים. מבחינתי זו הדרך להפוך כאב אישי למשהו שמעניק תקווה לאחרים”.

לדברי טואיל, החזרה לוואדה היא סגירת מעגל, אך גם התחלה חדשה: “בשנת 2018 הגענו לכאן כדי לשפץ בית ספר. היום אני חוזר לכאן כדי לבנות תשתית לשותפות ארוכת שנים. הידידות בין ישראל להודו אינה מסתכמת ביחסים בין ממשלות – היא נבנית בין ילדים, צעירים וקהילות שבוחרים לפעול יחד”.