מה הייתם עושים אם היו נשארים לכם חודשיים בלבד לחיות?

מה הייתם עושים אם היו נשארים לכם חודשיים לחיות?
מאז ה-7 באוקטובר, כולנו חווים כאב ושכול. כמעט כל אחד מאיתנו מכיר אדם או משפחה שספגו אובדן אישי, זאת בנוסף לתחושת המשבר הכללית. בעיצומם של חודשים אלו, רוויי השכול והכאב, בולטת במיוחד דרכם הייחודית ומעוררת ההשראה של תמר שוורץ וספיר רוזנבוים, שמתמודדים עם האובדן הגדול ביותר – מותה של בתם, נעם, בת ה-22, שחלתה בסרטן נדיר

מרגע שנודע דבר מחלתה של נעם, יצרו תמר וספיר קהילת פייסבוק בה שיתפו על ההתמודדות הקשה והמאתגרת של משפחתם דרך "יומן החלמה/מחלה". הפוסטים שפרסמו זכו לתפוצה עצומה והקהילה ליוותה אותם ברגעים הקשים והמרגשים לאורך הדרך. לאחר פטירתה הכואבת של נעם ובמקום להתכנס בתוך עצמם, תמר וספיר בחרו להמשיך ולשתף. אך הפעם, במקום תקווה להחלמה, הם חלקו את החור שנפער בליבם עם אותה קהילה שליוותה אותם דרך הסרט – "לחיות כאילו יש מחר".

הסרט שמתעד את ימי השבעה שלאחר מותה של נעם, מציע לצופים מבט נדיר ומרגש אל המסע המשפחתי משכול לתקומה ומדגיש את כוחה של הקהילה בשיקום וחיבור השברים. הסרט מורכב מרגעים אמיתיים וכנים שנלכדו בעדשת המצלמה, מאפשר לצופים להיות זבוב על הקיר בבית המשפחה ולקחת חלק ברגעים הכואבים, המרגשים, המצחיקים והמרפאים במהלך ימי השבעה. "לחיות כאילו יש מחר" הוא לא רק תיעוד של מסע משפחתי מרגש, אלא גם מקור לתקווה וכוח לכל אדם שמתמודד עם אובדן. הסרט מעניק לצופים כלים אמיתיים ומשמעותיים להתמודדות עם השכול ומציג את גבורת המשפחה וכוחה של הקהילה במלוא עוצמתה.

הסרט, שמוקרן בימים אלו ברחבי הארץ, מלווה במפגש עם תמר, ספיר והבמאית בסיום כל הקרנה. במפגשים אלו, משתפים השלושה את הקהל מתוך ניסיונם האישי ומעניקים כלים להתמודדות עם השכול. הסרט והשיחה שבסופו, מאפשרים לצופים להפוך את הכאב למעט יותר נסבל ולהתחבר לתחושת התקווה והכוח שקיימת גם ברגעים הקשים ביותר.