
היום התקיים טקס חניכת גינת ההנצחה לבוגרי קריית החינוך מקיף יא' "ראשונים" :

סמ"ר שלמה סלומון גברייה נפל ב 2017 בפיגוע ירי בהר אדר. בן עשרים בנופלו.
סרן עידן בלוי, קצין קשר גדוד 13 בגולני נפל בבוקר שבעה באוקטובר במוצב נחל עוז.
עמית להב, שירה איילון ועדן בן רובי מצאו את מותן בבוקר השבעה באוקטובר במסיבת הנובה ב "רעים".
הגינה אשר נחנכה בקריית החינוך אינה רק אבן דוממת, היא לב פועם של זיכרון, עדות חיה לסיפורים שנגדעו, לחלומות שלא יתגשמו ולחיים הצעירים שנקטפו בטרם עת, אך יותר מהכול היא מצפן ערכי וחינוכי לקהילה .

בטקס נכחה ממלאת מקום ראש העירייה, מחזיקת תיק החינוך, עו"ד ליאל אבן זוהר, משפחות שכולות, צוות חינוכי ותלמידים.
ענת שלום, מורה מהצוות החליטה ליזום גינת הנצחה ובמשך חודש ימים חודש מרץ, כשכולם היו ספונים בממ"ד תחת מתקפת טילים, הגיעה ענת לביה"ס כדי לצקת בטון וליצור את הגינה המופלאה כשהיא מכינה בידיה את אותיות שמות הבוגרים היקרים.

בעזרתה האדיבה של אורלי לנקרי, ממשתלת גרסיאני, נבחרו האבנים והחלה להירקם תוכנית. בעזרתה של שירלי מסטודיו לאומניות שרפו יחד את הכלניות, האותיות במשך שעות בתנור חימר.
במסגרת מעורבות חברתית וצבירת שעות לתרומה לקהילה נבחרו שתי כיתות ליצור את תל הזיכרון. עם המחנכים : אלי יראקצי ונורית חשדי יחד עם צוות מופלא של קרית החינוך מיכל אמדור, דרור, חנן, שי, ואורי ממוקה אב הבית , אשר לא נחו עד שהמקום הפך להיות פינה מכבדת וראויה.

תלמידת כיתה יב'5, אגם רונן, בחרה לציין על הקיר, מול האתר שמש כאות לתקווה, לאור יום ליד החושך הגדול.
מנהלת הקרייה, ליזה סורדו ציינה בנאומה בטקס : "הם בחרו, בשונה מאנדרטאות אבן קרות, להנציח את זכרם של הבוגרים היקרים בגינה פורחת. גינה היא מקום של צמיחה והתחדשות – הפרחים שיפרחו כאן והעצים שיכו שורש מסמלים את המשכיות החיים שהם ציוו לנו במותם.

חיים ותנועה – מרחב שבו תלמידים ישבו, ישוחחו, יקראו ויהרהרו. הזיכרון לא יישאר סגור בספרים, אלא יהיה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של בית הספר."
בפנייה נרגשת למשפחות השכולות בנוכחות האורחים הצוות החינוכי והתלמידים אמרה מנהלת הקריה סורדו : "אנו יודעים שאין מילים שיכולות לרפא את הפצע או למלא את החלל שנפער בלבכן. הכאב שלכן הוא יומיומי, שעה-שעה. בגינה הזו, אנחנו מבקשים לומר לכן: אתן לא לבד.בית הספר מחבק אתכן. את הילדים שלכן, את האחים והמשפחה – הם הגיבורים שלנו. דרך הגינה הזו, אנו מתחייבים להמשיך ולספר את סיפורם, ללמד את ערכיהם, ולשמור על הגחלת בוערת מדור לדור.

