רועי זפרני, בן 38, נולד וגדל בראשון לציון, נשוי, אב לשלושה ילדים, תסריטאי, במאי, מרצה ועכשיו גם סופר.
רועי מספר על הספר שלו “כנפיים מנייר”:
“כנפיים מנייר” הוא סיפור מאוד מיוחד מבחינתי. בתחילת דרכי כיוצר סרטים, שמתי לי למטרה לספר את הסיפורים של אלו שקולם לא נשמע. יצרתי כמה סרטים תיעודיים בנושא נכות ונפגשתי עם ילדים והורים רבים שמתמודדים עם מגבלה.
אחד הסרטים שהפקתי היה עבור עמותה למען ילדים נכים, ששמה “ניצני ראשון“. תכננתי לצלם את הסרט במשך כשלושה שבועות, אך מצאתי את עצמי שם יותר משנה. כל מפגש עם הילדים היה קסום, מלא בצחוק ושמחה, לפעמים בבכי, אבל תמיד מלא השראה. הילדים שפגשתי אפשרו לי לראות את העולם באופן שונה מזה שהכרתי. למרות מגבלותיהם הם הצליחו לראות את הטוב והאמינו שיגשימו את החלומות שלהם. במבט לאחור, האמונה שאגשים את החלומות שלי הגיעה מהם. בזכותם.
“כנפיים מנייר“ נולד שם, באותם רגעים קסומים שהשפיעו על חיי והיו השראה לסיפור הכי חשוב שסיפרתי עד היום.
המפגש איתם השפיע עליי גם שנים לאחר מכן, כשהתחלתי את לימודיי ב־UCLA. כשנתבקשנו לחשוב על נושא לכתיבת תסריט באורך מלא, התמה הייתה לי ברורה. אספר סיפור על ילדים נכים. “כנפיים מנייר“ עובד מאותו התסריט.
כנפיים מנייר הוא סיפור על ילד ששונא את העולם, בעקבות מקרה טראגי שקרה לו. דרך מפגש עם ילדה נכה, שהיא בדיוק ההיפך ממנו, הוא יצטרך ללמוד לאהוב את החיים.
זה סיפור מאוד עמוק, סוחף, מצחיק ומרגש, שמיועד למבוגרים אבל מתאים לכל המשפחה. בני נוער מספרים שהספר שינה להם את החיים, מבוגרים מספרים שנעתקה להם הנשימה, ושאף פעם לא חוו דבר כזה.
רועי מספר לנו על הסיפור מעורר ההשראה עם הגננת חביבה:
כשהייתי בגן, הגננת שלי חביבה אמרה לאמא: “הוא יהיה סופר! תזכרי מה אני אומרת לך.”
לאורך השנים אמא שלי הזכירה את זה (בגאווה) בכל מיני הזדמנויות, אבל לרגע לא לקחתי את הנבואה של חביבה ברצינות.
חיפשתי אותה כדי לספר לה על הנבואה שלה שהתגשמה. ניסיתי בפורומים של ראשון לציון, שאלתי את המשפחה, חברי ילדות, אבל לא הצלחתי למצוא אותה.
אתמול היא הגיעה במקרה לחנות של אבא שלי (פוטו גדי), והוא סיפר לה עליי. שניהם ממש התרגשו, וכשהוא שלח לי את התמונה שלה, היה לי ברור מייד שזאת היא, כי זכרתי את העיניים הטובות שלה מהתמונות שההורים שלי היו מראים לי.
הסיפור הזה יכול להזכיר לנו כמה חשוב שגננות יראו את הילד, יעצימו אותו ויאמינו בו.
אני לא זוכר את התקופה שלי בגן, מן הסתם, אבל מתמונות שראיתי ומסיפורים שסיפרו לי, הבנתי שבכל יום יצאתי מהגן של חביבה שמח ומאושר. לך תדע איך זה השפיע עליי במהלך החיים…
עוד ספרים של רועי:
מקולל, הספר החדש שלו שהגיע לחנויות החודש. קומדיה פרועה וחסרת מעצורים למבוגרים
החלזון שעזב את הבית, ספר הילדים שלו
קישורים לרכישת הספרים של רועי:
כנפיים מנייר: לחצו כאן
מקולל: לחצו כאן
החלזון שעזב את הבית: לחצו כאן
ויש כרגע הנחה משמעותית – מבצע לראש השנה בהזמנת שלושה ספרים: לחצו כאן
אין אלופים כאלו ! הספרים שלך מהממים ומרגשים !!!!