טכס יום הזיכרון לשואה לגבורה שקיימה נשיאת לשכת בנימין דה רוטשילד בני ברית ראשל”צ, המשנה לראש העיר ד”ר הדס הכהן ונשות הלשכה בשיתוף פעולה עם הנהלת המרכז הגריאטרי ראשל”צ “מלבן”, האמרכלית הגב’ *סיגלית אלוני* והעו”סית הגב’ *גלית קאופמן* של המרכז הוקדש השנה לנושא *”נשים בתקופת השואה” ולזכרה של מרת סילביה אהרון ז”ל*, נשיאת לשכת “בילו” בני ברית ראשל”צ שנפטרה לבית עולמה לפני שנה ושהשבוע ב-ל’ ניסן פקידת שנתה.
ד”ר הדס הכהן: “לפני שנה נפטרה לבית עולמה מי שהייתה הנשיאה של לשכת “בילו” בני ברית ראשל”צ מרת סילביה אהרון ז”ל. לכן השנה הוחלט להקדיש את הטקס לזכרה ולשאוב את התכנים מתוך ספר שכתבה – “בין סער לתקווה”.
ספר המתעד את סיפור חייה וחיי משפחתה בתקופת השואה ויצא לאור באמצעות “יד ושם”. סילביה אהרון הייתה שורדת שואה ופעילה בהנצחת זיכרון השואה באמצעות “יד ושם” וגם באופן אישי. צל השואה ליווה את סילביה גם בשירים שכתבה כחברה בקבוצת “ראשוניות כותבות” של המשרד לקידום מעמד האישה ראשל״צ.
סילביה זכתה בשנת 2000 להדליק משואה בטקס הזיכרון בהר הרצל על מפעל החיים החינוכי וההסברה שלקחה על עצמה להעביר לדורות הבאים.
האירוע נפתח על ידי הכנר הבינלאומי *אייל שילוח* בקטע מוזיקאלי מתוך הסרט “רשימת שינדלר” ובהמשך נוגנה היצירה “אידישקא מאמע” ולאחריו פתחה אמרכלית המרכז הגב’ *סיגלית אלוני* בברכת המשתתפים ודברים בשם יום הזכרון לשואה ודיירי המרכז. לאחר מכן פתחה והנחתה את הטקס ד”ר הדס הכהן.
במהלך הטקס נקראו טקסטים המתארים את התמודדותה של סילביה כילדה ונשים מעולמה בתקופת השואה. הטקסטים כולם נבחרו מתוך סיפרה– “בין סער לתקווה” והוקראו על ידי נשות לשכת בנימין דה רוטשילד, נציג משפחות דיירי המרכז *אפי רוזנברג* ושני נציגי קבוצת *”עושים טוב לקהילה”* של *זיו נחמה* שגם סיפקו את ההגברה לאירוע.
את האירוע כיבדו בנוכחותם נשיא לשכת “ראשונים” מר *אבי מלינסקי* ויור נשות בני ברית ישראל הגב’ *רינה בר אור*.
להדלקת 6 נירות הזיכרון הוזמנו להדליק דיירי המרכז ואת הנר הראשון כובדה להדליק בשם משפחת אהרון, ציפי לוי אהרון ביתה של סילביה אהרון יחד עם יו”ר נשות בני ברית הגב’ רינה בר אור ואמרכלית המרכז הגב’ סיגלית אלוני. נר נוסף ומיוחד שהודלק היה הנר שהודלק על ידי מוני אלג’ם שורד שואה שניצל הודות לפנייה של הכפריים מסבובודה למלך בולגריה ולוותה אותו ביתו סיגל נחום דיאטנית המרכז.
לאחר הטקס התקיים פאנל ראיונות בנושא *”נשים יהודיות בתקופת השואה וקווים לדמותה של סילביה אהרון”*. את הפאנל הנחו הדוקטורנטית פנינה עתיר חברת פורום “ראשוניות כותבות” של המשרד לקידום מעמד האישה ראשון לציון, לשעבר רכזת קבוצת “ראשוניות כותבות” ונשיאת נשות “הדסה ישראל” וזיו נחמה פעיל חברתי יוזם ומנהל קבוצת “עושים טוב לקהילה”.
בפאנל השתתפו חוקרת השואה הגב’ רחל חדאיו תושבת העיר ראשל״צ ששפכה אור על אומץ ליבן של נשים יהודיות בתקופת השואה. הגב’ יעל פקין חברתה של סילביה אהרון, מנהלת מרחב נשי לשיח פתוח, מטפלת משפחתית וזוגית מובילת תוכנית מדור לדור ובנה של סילביה, *מנו אהרון* וד”ר הדס הכהן סיפרו על דמותה של סילביה כפעילה חברתית, סילביה החברה, האמא והאחות במקצועה. סיגל נחום דיאטנית וממונה על השיויון המגדרי במרכז ואפי רוזנברג נציג משפחות דיירי המרכז דור שני לשורדת שואה היטיבו לתאר חיים בצל אמא או דייר/ת שורד/ת שואה.
הטקס שודר בשידור חי בדף הפייסבוק של “מרכז גריאטרי ראשון לציון מלבן” , לשכת נשים בנימין דה רוטשילד בני ברית ראשון לציון ו”בני ברית ישראל”. והציבור הוזמן לצפות.
בתום הטקס אמרכלית המרכז שיגרה מילות תודה לד”ר הכהן: “הדס יקרה, תודה רבה על טקס מרגש שתרם רבות למטופלים ובני המשפחות . כרגיל הרצון העז והנחישות שלך לתרום ולעשות הרימו טקס מרשים ומכובד. תודה מעומק הלב בשם הנהלת המרכז, הדיירים בני משפחה ועובדים. הדס יקרה , כל הכבוד . ממה ששמעתי היה טקס מכובד ומרגש מאד”.
על כך הוסיפה העוסית גלית קאופמן: “הרבה נחת רוח וגאווה הבאתם לניצולי השואה ומשפחותיהם .
ד”ר הדס הכהן: “התגובות שקיבלנו מהצוות והמשתתפים מחממות את הלב. האירוע היה מושלם בכל מובן. התכנים בטקס נגעו במשתתפים ובמיוחד בדיירים שורדי השואה שהיו מרותקים לסיפורי החיים המרגשים עם האלמנטים היהודיים ותחושת גורל המשותף. חלקם יבבו בבכי חרישי קורע לב ואני שעמדתי מולם בזמן ההנחייה התרגשתי עד מאוד, התאפקתי מלפרוץ בבכי ובלעתי את כאבם. מרגשת במיוחד היתה תגובתו של בנה של סילביה, מנו אהרון שהשתתף בפאנל ונתבקש לספר על אמא סילביה. מנו אהרון סיפר שמתוך הטקסים שנשמעו לראשונה הבין עד כמה אמא היתה בתחושה של בדידות. הפאנל היה מעניין ומרגש וההרכב המיוחד בו שפך אור על דמותן של נשים יהודיות בשואה מזויות ראייה שונות.
האירוע הזה הוא תוצר של שיתוף פעולה ומאמץ משותף להבטחת הצלחה. אני מודה לכל השותפים להפקה באהבה. לגלית קאופמן על שלא נחה לרגע. הקדישה זמן למפגש התנעה בערב חג הפסח ולמרות שהיתה בחופשה ונבצר ממנה מלהשתתף ניהלה בשלט רחוק את הסיוע בהפקה.
תודתי לסיגלית אלוני על מתן כבוד לאירוע והנכונות לתת מענה לכל פנייה . תודה לצוות המופלא של המרכז אושרי , שמואל, ענת, תומר, רות הצוות הסיעודי, וצוות הביטחון על שיתוף הפעולה האחריות והמקצועיות. תודה גם למיכאל אקרלינג על ההגברה
תודותיי הנוספות והערכתי הרבה לכל אחת ואחת מהנשים הנפלאות של לשכתי. מי שהתנדבו באהבה ובילו בחזרות והכנות עד אחר חצות לילה יום לפני הטקס. תודה לכנר אייל שילוח וחוקרת השואה הגב’ רחל חדאיו על נדיבות ליבם, כשרונם ונכונותם לתרומה שהוסיפה גוון של מקצועיות ועניין, תודה לגב’ יעל פקין נציגת פורום “נשים כותבות” ומשפחת אהרון ומשפחת הדיירים על תרומתם בפאנל. ותודה למשפחת אהרון על ההגעה ומתן כבוד לטקס לזכרה של אמא וסבתא סילביה אהרון. יהי זכרה של סילביה ברוך ומנוחתה עדן.”