לאחר מאבק משפטי מתיש, ייאלץ הגבר לשלם את מזונותיו של בנו עד לסיום שירותו הצבאי
בבית המשפט לענייני משפחה הסתיים לאחרונה מאבק חריף בתביעת מזונות אותה הגישה אישה גרושה, נגד גבר נשוי, בטענה שהבן אותו הביאה לעולם הוא בנו הביולוגי של הגבר. את האישה ייצגה בתיק עו”ד לירית אביטל בר נתן.
האישה בגילאי ה-40 לחייה, הייתה ערב היכרותם של השניים, בשלהי תקופת נישואיה שארכו כ-20 שנה. יחסיה עם בעלה חוו עליות ומורדות, ובמהלך חייהם המשותפים היא הביאה לעולם חמישה ילדים. לדברי עו”ד אביטל בר נתן, בשלב זה נכנס לחייה הנתבע, איש אמיד, בעל עסק משגשג לשיפוצים. האיש הגיע לדירתה של התובעת על מנת לערוך בה תיקונים. לאחר אותו ביקור, החלה להירקם בין השניים מערכת יחסית אינטימית, שהפכה במהרה לרומן סוער.
במקביל, התגרשה האישה מבעלה, ויצאה אל רווקותה כשהיא חסרת כל – ללא השכלה, ללא נכסים וללא זכויות כספיות, רק עם דמי מזונות עבור חמשת ילדיה, אותם היא מקבלת מהביטוח הלאומי. הגבר מצד שני, החליט לא להתגרש מאשתו ולמרות זו המשיך ברומן הסוער.
האישה נכנסה להריון, ובישרה את הדבר למאהבה. הגבר, מצידו, הגיב בזעם על הידיעה, השתולל והפציר באישה לערוך הפלה, אך היא, עקב אמונתה הדתית, סירבה לעשות זאת, ושמרה על חיי הוולד. לאורך כל ההיריון, כך נטען, ניתק הגבר כל קשר מהאישה והתעלם מקיומה.
כשבועיים לאחר הולדת התינוק, התקשרה אשתו של הגבר לגרושה, ודרשה ממנה לבצע בדיקת אבהות. הגרושה, כך נטען, הסכימה, אך הגבר, מצדו, נקט בתרגילי חמיקה.
בצר לה, פנתה האישה בתביעת אבהות לביהמ”ש למשפחה, במסגרתה התבקש הגבר לבצע בדיקת רקמות לאישוש הקשר הביולוגי שלו עם התינוק. בית המשפט לענייני משפחה, אשר דן בבקשה, מצא אותה מוצדקת, והוציא צו ביניים המורה לגבר לערוך בדיקת אבהות, ולשאת במחצית עלותה.
לדברי עו”ד אביטל בר נתן, חרף החלטת בית המשפט, התחמק הנתבע שוב ושוב מהבדיקה וביצע אותה רק במועד השלישי שנקבע לו. גם כשביצע את הבדיקה, הוא סירב לשאת במחצית מעלותה, והתובעת נאלצה לממן אותה מכיסה. הבדיקה, שלא במפתיע, איששה את העובדה שהגבר הוא אכן אבי התינוק.
אך לדברי עו”ד אביטל בר נתן, לאחר קבלת פסק דין האבהות, החל הגבר להפעיל לחצים כבדים על הגרושה, במטרה להניא אותה מכוונתה לרשום אותו כאביו של הילד במשרד הפנים. לדבריה, האב אף הציע לאהובתו לשעבר סכום כסף מכובד כ”דמי שתיקה”.
לדברי עו”ד אביטל בר נתן, מאז נולד התינוק, הגבר לא שילם ולו שקל אחד מזונות לבנו ואף לא ביקש לראותו, ומבחינתו, ילד זה לא קיים כלל. בבקשתה למזונות, תיארה עו”ד אביטל בר נתן את ההבדל העז, בין רמת החיים שבה גדל בנו של הנתבע מחוץ לנישואין, לעומת אחיו הגדלים בחיק משפחתו הגרעינית, אשר נהנים מרמת חיים השוררת בעשירון העליון בישראל, אם לא למעלה לכך.
לדברי עו”ד אביטל בר נתן, הגבר הוא בעל עסק מצליח מאוד, המעסיק עובדים, מתגורר בדירת יוקרה ומחזיק במספר כלי רכב. התובעת, לעומתו, היא אם יחידנית קשת יום לשישה ילדים, שנאלצת לשאת לבדה בכל ההוצאות הכרוכות בלידת התינוק, ואף ערכה לו, על חשבונה, ברית מילה מכובדת.
בתביעה התבקש בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לתובעת דמי מזונות שוטפים וקבועים עבור בנם, החל מיום היוולדו, וזאת בסכום של 2,350 שקלים בחודש, עד הגיעו לגיל 18, או עד סיום הלימודים בתיכון, כשלאחר מכן הסכום יופחת בשליש.
בכתב התגובה שהגיש האב לבית המשפט, נטען כי מדובר במהלך קלאסי של “גניבת זרע”. לטענתו, התובעת טמנה לו פח, כשתכננה מראש את מהלך הבאת הילד לעולם מזרעו, וזאת במטרה אחת –להוציא ממנו כספים.
עוד טען הגבר, כי כדי להשיג את מטרתה ו”לגנוב את זרעו” בחרה התובעת במודע שלא להשתמש באמצעי מניעה. עם זאת, נכתב בתגובה, כמחווה של טוב לב, נאות האב לקבל את דרישת התביעה, ולשלם לבנו מזונות חודשיים בסך 2,350 שקלים בחודש וכן 300 שקלים הוצאות מגורים.
בית המשפט לענייני משפחה בירך את הצדדים על ההסכמות המהירות שהושגו ביניהם, מבלי להיגרר למאבק משפטי ארוך ומתיש, ונתן להן תוקף של פסק דין.
