חברת הביטוח דחתה תחילה את תביעתו של מעצב השיער. רק לאחר שהוגשה נגדה תביעה לבית המשפט, היא נאותה לשלם
לאחר 38 שנות עבודה, נאלץ מעצב שיער תושב ראשון לציון, כבן 60, להפסיק לעסוק במשלח ידו, מאחר שהתברר שהוא סובל מאלרגיה קשה ומסכנת חיים לצבעי שיער. הוא הגיש לחברת הביטוח תביעה להכיר באובדן כושר העבודה ממנו הוא סובל, אך להפתעתו הרבה, תביעתו נדחתה, בטענה, כי הוא אינו עומד בתנאי הפוליסה.
בצר לו, פנה מעצב השיער לעו”ד לירון ביבר הררי ממשרד עורכי הדין ביבר-לקואה-חייקין-הררי, שהגישה בשמו תביעה נגד חברת הביטוח.
על פי התביעה, בשנת 2017 החל התובע לסבול מאקזמה טורדנית בכל חלקי גופו. בבדיקות אותן ביצע נמצא, כי הוא סובל מרגישות למרכיבים המצויים בצבעי שיער ובמוצרי קוסמטיקה שונים.
תחילה הונחה התובע להשתמש בכפפות במהלך עבודתו, אולם לאחר תקופה קצרה של הטבה, חלה החמרה במצבו, ובאוגוסט 2021, קבע רופא תעסוקתי, כי התובע אינו כשיר להמשיך בעבודתו כספר.
לדברי עו”ד ביבר הררי, חרף החלטת הרופא התעסוקתי וחרף הקושי הרב בעבודתו, עקב החשיפה לחומרים שהחמירו את מצבו, בפועל, הפסיק התובע לעבוד רק בסוף דצמבר אותה השנה, ומ-1 בינואר 2022 הוא אינו עובד כלל.
בשלב זה, הגיש התובע תביעה למוסד לביטוח לאומי (המל”ל), שהכיר בו כנפגע עבודה, ונקבעו לו 30 אחוזי נכות לצמיתות בתוספת תקנה 15 במלואה.
לדברי עו”ד ביבר הררי, תוספת תקנה 15 היא ביטוי לנכות תפקודית (להבדיל מנכות רפואית), שמטרתה לפצות עובד, שעקב הפגיעה בעבודה נותרה בו נכות צמיתה, המשפיעה על יכולתו לשוב ולעבוד באותה העבודה שבה נפגע. תקנה 15 קובעת כי תגמולי העובד יוגדלו עד 50% מסך הגמלה המגיעה לעובד עקב נכותו הרפואית במידה והנכות הרפואית משפיעה על היכולת של העובד לחזור לעבודה שבה עבד לפני הפגיעה ואם הנכות גרמה לירידה קבועה של יותר מ- 20% מהכנסותיו.
לדברי עו”ד ביבר הררי, ע”פ הפוליסה שרכש התובע, מבוטח ייחשב כמי שאיבד באופן מוחלט את כושר עבודתו בתנאי שנשללו ממנו לפחות 75 אחוזים מכושרו לעסוק באופן זמני או קבוע במקצוע שבו עסק לפני הפגיעה.
לאחר ההכרה בנכותו של התובע על ידי המל”ל, מיהרה עו”ד ביבר-הררי, והגישה תביעה נגד חברת הביטוח, שביטחה את מעצב השיער בביטוח לאובדן כושר עבודה.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של מומחה ברפואה תעסוקתית, שקבע, כי התובע סובל מאובדן כושר עבודה מלא לעיסוקו כמעצב שיער.
לדברי המומחה, לאור גילו של התובע ואופייה הכרוני של מחלתו, לא צפוי שיפור משמעותי במצבו בעתיד, ואם יחול שינוי כלשהו במצבו, הרי ששינוי זה יהיה לכיוון של החמרה, ולפיכך המגבלות מהן הוא סובל הן לצמיתות.
עוד קבע המומחה, שהחמרה במצבו של התובע עלולה להיות קשה עד כדי תגובה אלרגית חריפה, לרבות שוק אנפילקטי, המהווה מצב מסכן חיים.
המומחה התייחס בחוות דעתו גם לכך שההחמרה במצבו של התובע חלה לאחר שהחל לעבוד עם כפפות, כשתסמיני האקזמה הקשים החלו להופיע גם באזורים בגוף המרוחקים מכפות הידיים, כמו על הכתפיים, בבטן ובצוואר. לדבריו, די בעובדה זו כדי להוכיח, כי במקרה זה, כפפות אינן מעניקות הגנה מספקת.
בסיכום חוות דעתו, קבע המומחה, כי כושרו של התובע לעסוק בעיסוקו כמעצב שיער נשלל ממנו באופן מלא החל משנת 2021 ולצמיתות.
לטענת עו”ד ביבר הררי, התנערותה של חברת הביטוח מתשלום תגמולים לתובע מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. לדבריה, התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולי הביטוח המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו.
לאחרונה הגיעה עו”ד ביבר הררי לכדי הסכם פשרה מול חברת הביטוח, לפיו ישולמו לתובע תגמולים בסכום של 340 אלף שקלים בגין תגמולי ביטוח לאובדן כושר עבודה עד תום תקופת הביטוח ושכר טרחת עורך דין.
בית משפט השלום בבת ים אישר לאחרונה את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין.
