ב', לוחם בגדוד 13 של גולני, קיבל בסיום ההכשרה בטקס קבלת הכומתה את מתנת חייו: פגישה מרגשת עם אימו שהוטסה בסיוע "המרכז לחיילים בודדים לזכר מייקל לוין" – סיפור על ציונות, גבורה אישית ומשפחה שנלחמת במרחק
ב', 21, לוחם טרי בגדוד 13 של חטיבת גולני, סיים בהצלחה את ההכשרה הקרבית המפרכת, אך את הטקס המרגש ביותר בטקס קבלת הכומתה, הוא קיבל בהפתעה: פגישה סוחפת דמעות עם רויטל אימו, שהגיעה מקנדה במבצע סודי של "המרכז לחיילים בודדים לזכר מייקל לוין". הרגע שבו ראה את אימו עומדת מולו, לאחר חודשים ארוכים של בדידות, סיכם את כל מסעו ההרואי.
ב' החייל: "ברגע שראיתי את אימי ואחותי, עבר לי כל הכאב מהמסע ובכלל".
רויטל אימו של ב': "נכחנו במפגש מרגש במיוחד עם בננו במסע כומתה של גולני. נוכחנו לראות חייל, ומעכשיו לוחם, נחוש וגאה, בעל לב גדול ועוז יוצא דופן. רגע שבהחלט נחרט בזיכרוננו. חווינו גאווה עצומה והתרגשות עמוקה. החוויה הייתה מעצימה ומרגשת במיוחד, לראות אותו עומד בגבורה ובמסירות רבה כחייל בודד, מתוך אהבתו העמוקה לישראל ובבחירה אמיתית להיות שם. אנחנו מודים למרכז לחיילים בודדים לזכר מייקל לוין שאיפשרו לזה לקרות".
עלייה לגולני כנגד כל הסיכויים
ב', שגדל בבית יהודי מסורתי בקנדה, עשה את הלא ייאמן. "תמיד ידעתי שאני רוצה להתגייס ולהיות לוחם," הוא מספר. "אומנם נולדתי וחייתי בחו"ל כל חיי, אבל גדלתי עם ערכים שהובילו אותי לדרך הזאת. מאז שהייתי ילד שאפתי לעלות לארץ ולעשות שירות משמעותי. גם כשסיימתי את הלימודים והתחלתי לימודי תואר ראשון, ידעתי שיום אחד אני אעשה את זה."
האירועים הדרמטיים של ה-7 באוקטובר שימשו כזרז שהכריע את הכף. "אחרי ה-7/10 לא היה לי ספק שזה הרגע להגיע ולהתגייס לצה"ל כדי להגן על המדינה," אומר ב' בנחישות.
תהליך הגיוס כחייל בודד היה רצוף קשיים. "הגעתי לכאן לבד, ללא מסגרת כמו גרעין צבר, ועשיתי עלייה. התהליך היה מלא בבירוקרטיה ועיכובים, אבל זה לא מנע ממני להמשיך בו ולהתעקש להגיע לחטיבת גולני. ידעתי שזה המקום שבו אני צריך להיות."
"המרחק מהמשפחה הוא הדבר הכי קשה"
ההחלטה של ב' לעלות ולהתגייס כלוחם הייתה קשה מאוד עבור הוריו ומשפחתו בחו"ל. "היה להם קשה לקבל את זה. בכל זאת חייתי כל החיים בחו"ל ורק התחלתי דרך חדשה באוניברסיטה", הוא מודה בכנות. "אבל הם ידעו כמה זה חשוב לי וכמה זמן חיכיתי לעשות את הצעד הזה, אז הם תמכו בי לאורך כל הדרך."
ב' לא מסתיר את מחירי הבדידות: "המרחק מהמשפחה זה כנראה הדבר הכי קשה, הרבה מעבר לאימונים הקשים והימים הארוכים. בסופי השבועות הקשים, כשכולם יוצאים הביתה למשפחות שלהם ולאוכל של אמא, אתה נשאר כאן. ההתמודדות שלי היא להיעזר בחברים ובמשפחה שיש לי פה, ותמיד לחשוב על ה'למה' שלי. אני יודע שעם ישראל צריך אותנו פה, ושאם לא אנחנו – אז מי."
המרכז לחיילים בודדים: "אנחנו המשפחה שלהם"
בכדי להפיג מעט את הבדידות הקשה, הצטרף ב' ל "מרכז לחיילים בודדים לזכר מייקל לוין", המלווה אותו ו3,500 חיילים בודדים כמוהו. העמותה, שהייתה הכתובת היחידה של ב' בישראל, ניהלה מבצע סודי, ודאגה להטיס את אימו מקנדה במיוחד לטקס סיום ההכשרה.
ליאורה רובינשטיין, מנכ"לית המרכז לחיילים בודדים לזכר מייקל לוין, התייחסה לסיפור המרגש: "הסיפור של ב' הוא סיפור על ציונות לשמה, ועל הלב הענק של צעירים שעוזבים חיים נוחים כדי להגן על הבית שלנו. המרכז שלנו מלווה צעירים כמו ב', עולים חדשים וגם חיילים ישראלים ללא עורף משפחתי, מהרגע שהם מחליטים להתגייס ועד חמש שנים לאחר השחרור. המשימה שלנו היא להיות להם 'המשפחה', לספק את הרשת התומכת שמבחינתם איננה קיימת – דיור, תמיכה כלכלית, ובעיקר – ליווי רגשי. ההפתעה עם אמא של ב' היא חלק מהמאמץ המתמשך שלנו לחבר את הלוחמים הללו בחזרה לשורשים שלהם ולמשפחות שלהם, גם כשהמרחק הפיזי עצום. המפגשים האלה הם חמצן לנשמה, והם נותנים להם את הכוח להמשיך ולהילחם למעננו. אנו קוראים לציבור הרחב להתגייס ולתמוך בנו כדי שנוכל להמשיך להיות הבית של אותם גיבורים."
הפגישה של ב' ואמו, שהתרחשה מיד לאחר סיום ההכשרה, הייתה רגע בלתי נשכח, והיא מהווה תזכורת מרגשת לכך שגם בעיצומה של מלחמה, האהבה והמשפחה הן הליבה של הכול.
המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין ז"ל טלפון 03-5601931 לתרומה
אתר, פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, יוטיוב, לינקדאין
המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין ז"ל
המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין ז"ל, הוקם לאחר מותו של מייקל לוין, חייל בודד שהתגייס לצה"ל, במלחמת לבנון השנייה ב2006. בשנת 2004 הגשים את חלומו כשעלה לבד ארצה והתגייס לחטיבת הצנחנים. בקיץ 2006, פרצה מלחמת לבנון השנייה כשהוא בחו"ל. מייקל לא היסס וטס חזרה לישראל כדי להילחם לצד חבריו. ב-1.8.2006 נהרג מייקל מירי צלף בכפר "עיתא אל-שעב. "המרכז לחיילים בודדים" הוקם לזכרו.
כ-7,000 חיילים וחיילות בודדים משרתים בצה"ל ומקבלים תמיכה על ידי גורמים שונים. עמותת ’מייקל לוין‘ מלווה בכל רגע נתון כ3,500- חיילים וחיילות בודדים, מתוכם כ2,000-בשרות פעיל. העמותה מעניקה לכל חייל או חיילת בודדים, מעטפת משלימה ומותאמת אישית, תוך ליווי רציף למשך עד כ-10 שנים, לפני גיוס ולאחר השחרור, שנים בהן המענה הצבאי מצומצם. המרכז מהווה בית ומקום לבילוי, ארוחות משותפות, תמיכה ותחושה של משפחתיות עבור החיילים והחיילות הבודדים.
בשנים הקרובות צפויה מגמת עלייה של כ-10% במספר החיילים המלווים על ידי העמותה מדי שנה, לאור עלייה לישראל, יציאה מהחברה החרדית וצמיחה בתוכניות לשילוב נוער בסיכון בצה"ל .
בתחילת הדרך, העמותה טיפלה רק בחיילים בודדים שעלו מחו"ל ומשפחתם נשארה שם וב2015 לאחר מבצע "צוק איתן", דרורית ניצני נשיאת העמותה כיום, אחרי 20 שנה כמעצבת אופנה, ייסדה את התוכנית לחיילים בודדים חסרי עורף משפחתי, הווה אומר כל חייל ישראלי אשר נקלע לנתק ממשפחתו בגלל נסיבות חיים שונות. זאת עשתה גם ממניעים אישיים, לאחר שהיא ובעלה המוסיקאי יאיר ניצני ("תיסלם"), אימצו את אלי סופר, חייל בודד שנפצע קשה ב"צוק איתן" ושכב לבדו בבית החולים, מאחר והיה בנתק ממשפחתו בארץ. אליה הצטרפה בשנים האחרונות המנכ"לית סא"ל במיל' ליאורה רובינשטיין מאחוריה 30שנות שרות בצה״ל בתפקידים בכירים, ושימשה בשבע שנים האחרונות כמנהלת תוכנית החיילים חסרי עורף משפחתי ובשנתיים האחרונות כמנכ״לית העמותה. יחד עם חברי ועד מוכשרים נוספים, קבוצת בנות שירות ומתנדבים רבים ברחבי הארץ, הם אמונים על קיום ותפעול העמותה החשובה.
אם כן, העמותה מעניקה ליווי בשתי תכניות במקביל- הן לחיילים בודדים עולים והן לחיילים בודדים ישראלים חסרי עורף משפחתי, ליווי אישי ומקצועי של עובדות סוציאליות ורכזים,
וליווי ארוך טווח לפני הגיוס, במהלך השירות הצבאי וחמש שנים מהשחרור.
לעמותה תו מידות לאפקטיביות.
העמותה מספקת לחיילים הבודדים פתרונות דיור, ייעוץ וסביבה קהילתית:
דיור – למרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין מרכזים ו-6 בתים ברחבי הארץ: ירושלים, מודיעין והרצליה, בהם שוהים דרך קבע 150 מהחיילים הבודדים. אליהם מצטרפים שאר החיילים לפעילויות השונות.
ייעוץ – צוות מקצועי של רכזי חיילים יעמוד לרשות החיילים הבודדים, מלש"בים וחיילים משוחררים, סיוע בהכרה כבודד, מיצוי זכויות מול ממסד, הנגשת מידע, ליווי ביורוקרטי מול הצבא ועוד.
קהילה – העמותה מפעילה מועדון חברתי עבור החיילים הבודדים באזורים שונים. מטרת העל של המועדון החברתי – לייצר תחושת שייכות וקהילה בקרב החיילים. מקום אשר יהווה עבורם מסגרת לשהות בה, לאכול, לשתות, לקבל אוזן קשבת לכבס ועוד.