"אם תלשיני עליי במשטרה אני אמצא אותך… אל תפלי לי בידיים כי את תהיי מסכנה… אני את הנשמה שלך אקח… אני יכול להוציא עלייך חוזה שלושים אלף שקל… שם שלושים אלף מורידים אותך למה מי את… אני אתפוס אותך ואני אשחט אותך…" – כך הוקלט הנאשם, צעיר בשנות השלושים לחייו מאזור השפלה, מאיים על בת זוגו, אשר הגישה נגדו תלונה במשטרה על איומים ותקיפה.
איומים מוקלטים:
לחצו כאן !
איים בשיחה מוקלטת לרצוח את בת זוגו ולשלוח חוליית חיסול בעקבותיה – אך חרף זאת נידון לעונש מקל מאוד.
"אם תלשיני עליי במשטרה אני אמצא אותך… אל תפלי לי בידיים כי את תהיי מסכנה… אני את הנשמה שלך אקח… אני יכול להוציא עלייך חוזה שלושים אלף שקל… שם שלושים אלף מורידים אותך למה מי את… אני אתפוס אותך ואני אשחט אותך…" – כך הוקלט הנאשם, צעיר בשנות השלושים לחייו מאזור השפלה, מאיים על בת זוגו, אשר הגישה נגדו תלונה במשטרה על איומים ותקיפה.
הוא נעצר למספר ימים ולאחר מכן שוחרר למעצר בית מלא לעוד מספר שבועות, שבמהלכם נחקר, וכעבור מספר חודשים הוגש נגדו כתב אישום חמור. במסגרת כתב האישום המקורי יוחסו לנאשם תקיפות פיזיות של בת זוגו, ואיומים בסכין, אך לאחר שהתברר כי בת הזוג לוקה בסכיזופרניה, וכי עדותה מפוקפקת, אישומים קשים אלה הוסרו מכתב האישום המתוקן, אשר ייחס לו איומים קשים כלפיה בשתי הזדמנויות שונות, שאחת מהן, כאמור, הוקלטה על ידה.
חרף כתב האישום החמור, החליט לאחרונה כבוד השופט טל ענר מבית המשפט השלום ברמלה להסתפק בהטלת עונש מאסר על תנאי ועבודות שירות לתועלת הציבור ברף הנמוך בלבד.
לפי כתב האישום, מערכת היחסים שהתנהלה בין השניים החלה להתערער, כשהנאשם החל לחשוד כי בת זוגו בוגדת בו. במהלך שיחת טלפון סוערת אותה ניהל עימה, בה דרש ממנה לסלק מיידית את חפציה מדירתם המשותפת, הוקלט הנאשם משמיע איומים קשים שכללו איום בשכירת חוליית חיסול לשם רציחתה.
כאמור, עם מעצרו במרץ 2024, שהה הנאשם ארבעה ימים במעצר מלא וכשבועיים במעצר בית. לדבריו, חוויית המעצר המטלטלת היוותה עבורו נקודת מפנה.
לדבריו, בתקופה שלפני מעצרו הוא ניסה לשווא להיגמל משימוש בקוקאין, קנאביס ואלכוהול, אשר יחד עם תרופות פסיכיאטריות אותן נטל, גרמו לו להתפרצויות זעם קשות. תקופת המעצר, שכללה חלופת מעצר בבית הוריו, סייעה לו להפסיק את השימוש.
לאורך חקירותיו הודה הנאשם בהשמעת האיומים, שנבעו לדבריו משימוש רב בסמים, וממערכת היחסים התובענית ונטולת הגבולות שניהלו השניים, אך התעקש כי מעולם לא הפעיל כלפי בת זוגו אלימות פיזית, ולא איים עליה עם סכין, כפי שטענה.
בדבריו אל בית המשפט, הדגיש עו"ד עמרי לשם כי מרשו נטל אחריות מלאה לאמירותיו, לא תקף פיזית את בת זוגו, אלא הפוך מכך – היא עצמה הודתה שסטרה לו ואף נחקרה על כך. לדבריו, התנהגותו המאיימת של מרשו נבעה, בין היתר, משינוי רשלני בתרופות שנרשמו לו.
לאחר שחרורו ממעצר, פנה הנאשם מיוזמתו למרכז לטיפול בהתמכרויות באזור מגוריו לאחר שנים של שימוש באלכוהול, קנאביס וקוקאין. לדברי עו"ד לשם, מאז המעצר הנאשם מתפקד, שב לעבוד בעסק העצמאי אותו הוא מנהל שנים רבות, החזיר חובות רבים שאותם צבר בעקבות אורח חייו הקודם, שהיה נטול האיזון, ואף החל להדריך מכורים נוספים בתהליכי גמילה ולסייע בתפעול מרכז הגמילה עצמו.
עד לדיון הסופי בעניינו, נשלח הנאשם לקבל שני תסקירים משירות המבחן למבוגרים. בחוות הדעת של השירות הוא תואר כמי שלמד לזהות את דפוסי ההתמכרות מהם הוא סובל, החל בטיפול תרופתי לחרדות ולדיכאון, ושמר על נתק מוחלט מבת זוגו חרף ניסיונותיה החוזרים ונשנים לחדש עמו את הקשר.
השירות התרשם מהתקדמותו המשמעותית, ציין כי לא נפתחו נגדו תיקים נוספים, אך חרף כך, בהערכת הסיכון, צוין הקושי המרכזי שנותר לנאשם – ויסות רגשי והתנהלות התמכרותית. חרף כך, קבע שירות המבחן כי הסיכוי לשיקום גבוה בשל המוטיבציה וההיענות המלאה לטיפול. השירות המליץ להעמיד את הנאשם בצו מבחן לשנה, להימנע מהטלת עבודות שירות לתועלת הציבור כדי לא להכביד על שיקומו, ולהסתפק בקנס ובעונש מותנה.
במסגרת הטיעונים לעונש הציג עו"ד לשם פירוט רב של כתבי אישום שהוגשו על איומים קשים יותר מאלה המיוחסים לנאשם, שבסיומם, הוחלט שלא להטיל עונשי מאסר על הנאשמים על מנת לא לפגוע בשיקומם, אף שלעיתים אותם נאשמים לא הודו במעשיהם, לא חסכו זמן שיפוטי יקר, ושירות המבחן לא המליץ על הקלה בעניינם.
עו"ד לשם ביקש מבית המשפט לקבוע מתחם ענישה הכולל מאסר מותנה בלבד ולסטות לקולא מהענישה הרווחת במקרה של איומים בין בני זוג משיקולי שיקום, בהתאם לפסקי דין רלוונטיים ולהמלצות שירות המבחן במקרה הזה. עו"ד לשם הדגיש כי הנאשם עבר הליך עומק טיפולי, שמר על ניקיון מלא מחומרים ממכרים במשך למעלה משנה, נטל אחריות מלאה על מעשיו, ושמר על נתק יציב ומוחלט מבת זוגו לשעבר.
מנגד, טענו נציגי התביעה כי מדובר באיומים קונקרטיים וחוזרים, הכוללים תיאורי שחיטה והזמנת חיסול, איומים שפגעו פגיעה ממשית בתחושת הביטחון של הקורבן. הם דרשו לקבוע מתחם ענישה הנע בין 6 עד 14 חודשי מאסר.
עוד טענה התביעה כי יש להחמיר עם הנאשם, תוך התחשבות בכך שבת זוגו עברה להתגורר במקלט לנשים מוכות, וכי מצבה הנפשי התדרדר וכלל מספר אשפוזים בעקבות מעשיו של הנאשם. עו"ד לשם השיב כי אין קשר בין התנהגותו של הנאשם למחלתה המאובחנת של בת זוגו, אשר הסתירה ממנו את מצבה, ולכן אין לראות במעשיה אינדיקציה אמיתית לאירועים שהתרחשו בפועל.
בגזר דינו קבע השופט טל ענר כי מדובר בשתי עבירות איומים חמורות שנאמרו בשני אירועים שונים, בעלות תוכן מילולי חריף, המבטא פגיעה ממשית בערכים המוגנים של שלוות נפש והביטחון האישי. עם זאת, לאחר עיון בתסקירי שירות המבחן ובטיעוני הצדדים, הוא מוצא כי מתקיימים התנאים לסטייה מן הענישה המקובלת בשל ההליך השיקומי המשמעותי שעבר הנאשם.
בגזר דינו ציין השופט כי שירות המבחן יצר קשר עם המתלוננת שהעידה כי חוותה לאורך הקשר עם הנאשם אלימות נפשית מצדו. עם זאת, כיום היא חשה בטוחה ומוגנת ואינה חוששת מפני הנאשם. בהקשר זה ציין השופט, כי המתלוננת מתמודדת עם מחלת נפש ושירות המבחן התרשם שמסרה את עמדתה באופן חלקי ובלתי מעוגן.
במסגרת גזר דינו, קיבל השופט את עמדת שירות המבחן כמעט לחלוטין, והחליט שלא להרשיע את הנאשם, ותחת זאת הטיל עליו עונש מאסר על תנאי בן ארבעה חודשים, למשך שלוש שנים, מאה שעות שירות לתועלת הציבור, צו מבחן לשנה ופיצוי למתלוננת בסך 1,500 ש"ח.
בגזר הדין, שניתן בימים אלה [21/10] קבע השופט ענר כי "התערבות טיפולית רצינית, מוטיבציה פנימית ויכולת התמדה מצדיקות מתן הזדמנות אמיתית לשיקום".
