מיקי אלון
במסגרת פאנל מיוחד בנושא "מהפיכת ה-AI ועולם ההייטק, לאן?" שנערך השבוע (29/6) שערכה הפקולטה למדעי המחשב במסלול האקדמי המכללה למינהל, בהובלת ד"ר גלית חיים – סגנית הדיקן, דנו מומחי הפקולטה ובכירים מענף ההייטק בהשפעות הדרמטיות של הבינה המלאכותית היוצרת על שוק התעסוקה הטכנולוגי
המשתתפים, ביניהם עמירם שחר, מייסד ומנכ"ל חברת Upwind (בעבר מייסד חברת Spot) ובוגר הפקולטה למדעי המחשב במכללה ורן לנדאו – סמנכ"ל הטכנולוגיות בחברת Splitit, הציגו ניתוח מעמיק של המגמות המסתמנות בשוק, תוך התמקדות בשינוי המבני בהגדרת תפקידו של מפתח התוכנה, בהתאמות הנדרשות במסלולי ההכשרה האקדמיים וברפורמה המעשית שעוברים תהליכי המיון והגיוס בחברות הטכנולוגיה המובילות.
דיקן הפקולטה למדעי המחשב במכללה, ד"ר איגור רוכלין, התייחס לחששות הרווחים בציבור מפני החלפת כוח האדם האנושי על ידי מערכות טכנולוגיות, וטען כי הבינה המלאכותית אינה מהווה איום אלא כלי עזר אסטרטגי. לדבריו, המפתחים בעידן הנוכחי נדרשים להפגין ידע רחב ומעמיק בהרבה מבעבר, כאשר הכשרות קצרות או שטחיות אינן מספקות עוד מענה לדרישות השוק המשתנות. ד"ר רוכלין הסביר כי בעוד שהבינה המלאכותית מסוגלת לייצר כיום כ-60 עד 70 אחוזים מהקוד, המפתח נדרש להבנה ארכיטקטונית מקיפה כדי להשלים ולבקר את היתרה. כמענה למגמות אלו, הכריז ד"ר רוכלין על שילוב קורסים מתקדמים חדשים בפקולטה, בשנת הלימודים הקרובה, ובהם תכנות מונחה בינה מלאכותית, אתיקה בנתונים, ניהול מוצר וארכיטקטורת מערכות, במטרה להכשיר את הבוגרים לתפקיד של מנהלי מערכות מורכבות בעלי ראייה רוחבית.
עמירם שחר, מייסד ומנכ"ל חברת Upwind, שב-2020 מכר את הסטארטאפ שלו ספוט (שהתחיל כפרויקט הגמר שלו בפקולטה), בכ־450 מיליון דולר לחברת התוכנה האמריקאית נטאפ, הציג תחזית טכנולוגית לחמש השנים הקרובות והעריך כי השוק נע במהירות לעבר מודל שבו סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים יבצעו את מרבית הפעולות הטכניות, בעוד שבני האדם יתמקדו בניהול, פיקוח ובקרה על פעילותם. שחר ציין כי בניגוד לתפיסה הרווחת, תחום הבינה המלאכותית אינו סובל מהערכת יתר אלא דווקא מהערכת חסר, שכן מדובר בפריצת דרך היסטורית שבה מחשב מסוגל להפעיל לוגיקה ולחשוב באופן עצמאי ולא רק לבצע חישובים מתמטיים. הוא הדגיש את הסיכונים המבצעיים הכרוכים בהסתמכות עיוורת על קוד המיוצר באופן אוטומטי, והבהיר כי רק אנשי מקצוע מנוסים, המבינים את עומק המערכת, מסוגלים לבצע את בקרת האיכות הנדרשת לפני הטמעת הקוד בסביבת הייצור.
סמנכ"ל הטכנולוגיות בחברת Splitit, רן לנדאו, הרחיב על השינויים המעשיים שחוללה הבינה המלאכותית בתהליכי הגיוס והמיון של חברות ההייטק, כשהסביר כי תפקידו המהותי של המפתח לא השתנה, שכן מעולם הוא לא נדרש לשמש ככותב קוד שרירותי בלבד, אלא כגורם המבין את התמונה המלאה ומפגין חשיבה מערכתית וסקרנות מקצועית. עם זאת, השינוי המרכזי בא לידי ביטוי בשיטות ההערכה של מועמדים. לדבריו, החברות נאלצו לבטל לחלוטין את מבחני הבית המסורתיים, מאחר שמועמדים יכולים לפתור אותם בקלות באמצעות כלי בינה מלאכותית, ותהליכי המיון הועתקו למתכונת פרונטלית קפדנית המאפשרת לבחון בזמן אמת את דרך החשיבה, ההתמודדות עם אתגרים מורכבים והיכולות המנטליות של המועמד.