הסטודנט מראשון לציון שובר שתיקה: זה מה שקורה כשפותחים את הדלת

עמית כהן, לוחם משוחרר וסטודנט מראשון לציון העובד כשליח למחייתו, מבין את הזעם הציבורי על יוקר המחיה אך מבקש מתושבי העיר להסתכל מעבר לחשבון ולזכור את הצעירים שנלח על עתידם בקצה השרשרת.

בין ספסל הלימודים לכבישי העיר העמוסים

בימים שבהם יוקר המחיה שובר שיאים וכל יציאה לסופר או הזמנת משלוח הופכת לחישוב כלכלי מעיק, קל לשכוח את הפנים שמאחורי השירותים היומיומיים שלנו. עמית כהן, תושב ראשון לציון, לוחם משוחרר וסטודנט בהווה, החליט לפתוח את הלב ולשתף את התושבים במציאות המורכבת של חייו מהצד של מי שמביא את האוכל עד לפתח הדלת.

עמית כהן, לוחם משוחרר וסטודנט מראשון לציון, אמר: ״המציאות הכלכלית בארץ נהייתה כמעט בלתי אפשרית, ואני רואה ומרגיש את זה בדיוק כמו כולם. יוקר המחיה פוגש אותנו בכל פינה בחשבונות, בסופרמרקט ובמחיר של כל מנה שמזמינים הביתה. אני מבין לגמרי את התסכול של משפחה או אדם שרוצים להתפנק בארוחה בסוף יום ארוך, ומגלים שהחשבון יצא גבוה בצורה קיצונית.״

אך לצד ההבנה העמוקה של מצב הצרכנים, עמית מבקש להאיר זווית שלעתים נשארת בצל: המאבק היומיומי של השליחים. כמו צעירים רבים בעיר, עמית מנהל לו״ז צפוף ומפרך הכולל שעות ארוכות של לימודים לתואר, ומייד לאחריהן עבודה כשליח במשך שעות על גבי שעות, בחום הלוהט של הקיץ, בגשם ובפקקים האינסופיים הכל כדי להצליח לממן את התואר, שכר הדירה וההוצאות הבסיסיות.

הפגיעה של יוקר המחיה בכיסם של התושבים הובילה, באופן טבעי, לצמצום בהוצאות כולל בטיפים הניתנים לשליחים. עבור עובדים כמו עמית, מדובר במכה ישירה שמקשה מאוד על ההתנהלות הכלכלית השוטפת.

עמית כהן, לוחם משוחרר וסטודנט מראשון לציון, הוסיף: ״הטיפים הם חלק משמעותי וקריטי מהשכר שלנו. בלעדיהם, העבודה הסיזיפית הזו הופכת לכמעט בלתי אפשרית מבחינה כלכלית. חשוב לי להזכיר לכולם: מי שעולה במדרגות ומביא לכם את השקית החמה עד הבית הוא לא תאגיד ענק ולא רשת המסעדות. זה סטודנט, חייל משוחרר או בחור צעיר שקורע את התחת כדי לבנות לעצמו עתיד.״

למרות הקושי הרב, עמית מדגיש כי הוא מקפיד להגיע לכל דלת עם חיוך ומתוך תחושת שליחות והערכה עמוקה לקהילה שבה הוא חי ופועל בכל יום מחדש.

עמית כהן, לוחם משוחרר וסטודנט מראשון לציון, סיכם: ״אני ממשיך לתת את השירות הכי טוב שיש ולהגיע בחיוך, כי אני מאמין בטוב של האנשים בעיר שלנו. פשוט רציתי שתדעו מה עובר עלינו מאחורי הקלעים, ושבפעם הבאה שאתם מזמינים תזכרו גם את השליח שמחכה בצד השני של הדלת.״