מיקי אלון
דוקטור אבשלום גליל פסיכולוג קליני מייסד פלטפורמת "טיפול חכם": באוקטובר הקרוב ייכנסו לאולמות ההרצאות אלפי סטודנטים, שבשלוש השנים האחרונות היו במקום אחר לגמרי. חלקם שירתו מאות ימי מילואים, חלקם השתחררו משירות חובה שנמשך הרבה מעבר למתוכנן ורבים מהם פותחים מחברת אחרי תקופה שבה הקשב שלהם היה מכוון לדברים אחרים, ברמות עומס ולחץ נפשי ופיסי גבוהים בהרבה מאשר רוב חבריהם.
חלקם יחושו בשבועות הראשונים שמשהו לא עובד. הם יישבו בהרצאה ולא יצליחו לעקוב. הם יקראו פסקה שלוש פעמים ולא יזכרו מה היה בה. הם יירדמו בשתיים בלילה וקמים בשש. וההסבר הראשון שיעלה להם בראש, וגם ההסבר שיציעו להם חברים, הוא "כנראה יש לי הפרעת קשב". לעיתים זה יהיה נכון. אבל אצל מי שחזר משירות מילואים מתמשך כדאי לעצור ולבחון את ההתנהגות והתסמינים.
לזהות פוסט טראומה בתסמינים "רגילים" כמו קשיי ריכוז לעיתים, תסמיני פוסט-טראומה וקשיי קשב נראים כמעט זהים מבחוץ. קושי להתרכז, חוסר שקט, אימפולסיביות, קושי לארגן זמן, הם סימפטומים שיכולים להיות משותפים ל ADHD וגם לאנשים שעברו חוויות רגשיות חזקות מתמשכות. אלמנטים משותפים אלו יכולים להתרחש גם אצל אנשים שאינם מאובחנים רשמית כפוסט טראומטיים, משום שאינם עונים על המכלול של האבחנה הרשמית, אולם מתמודדים עם סימפטומים חלקיים של טראומה מודחקת. בייחוד יש לשים לב כשמופיעים תסמיני קשב משמעותיים שלא היו בעבר, במיוחד אחרי חשיפה לאירועים קשים, גם אם החוויה הסובייקטיבית של אותו אדם היא שהוא מרגיש טוב ושאירועי המלחמה לא השפיעו עליו. יתירה מזאת, במידה והלוחם המשוחרר מתאר שאין לו שום רגש כלפי סיטואציה של קרב החשש להדחקה שמובילה לתסמינים אף יכולה לגדול.
חשוב לדעת שסטודנט שיפנה לאבחון פסיכו דידקטי ייתכן ויקבל התאמות ואולי גם תרופה לקשיי הריכוז והקשב, אולם המקור אינו בהכרח הפרעת קשב נוירולוגית. במקרה כזה, הסטודנט יצלח את המשוכה של הלימודים דרך עזרה חיצונית, אולם התסמינים הללו באים "לאותת" על משהו שתרופה או הקלה בבחינות לא יכולים לעזור לטווח ארוך. הם באים לאותת על כך שישנה חוויה מורכבת שאינה מעובדת מספיק. לאיתות הזה יש חשיבות גבוהה וביסודו הוא חיובי כי הוא מדרבן אותנו לטפל בשורש, גם אם הוא מתבטא בדברים לא נעימים כמו קשיי ריכוז ושינה. מערכת העצבים עדיין תישאר בכוננות ובדריכות, גם לאחר סיום הלימודים, ללא טיפול מתאים. יתירה מזאת, ייתכן אף שהדחקה מתמשכת ללא טיפול תחמיר את התסמינים בעתיד.
מתי כדאי לגשת לטיפול? מי שמתקשה להתרכז בהרצאה אבל שוקע לשעתיים בסדרה או במשחק, מספר לנו דבר אחד. מי שלא מצליח להתרכז בשום מקום, גם לא בדברים שפעם אהב, וגם לא ישן, מספר סיפור אחר. מי שמגלה שהוא בוחר תמיד את המושב הכי קרוב לדלת, שהוא נבהל מרעש פתאומי במסדרון, או שהוא מוצא את עצמו נמנע מקורס מסוים בלי לדעת בדיוק למה, חשוב שיגש לבירור מעמיק יותר. הימנעות היא הסימן שהכי קל לפספס, כי היא לא נראית כמו מצוקה – היא נראית כמו החלטה. הסטודנט שדוחה את המבחן, שמוותר על הקורס עם המצגות, שמפסיק להגיע לספרייה כי היא צפופה, מסביר לעצמו שהוא פשוט עמוס. בפועל הוא מצמצם את החיים סביב משהו שקשה לו לגעת ולהבין.
הקושי בכניסה לאקדמיה בלי עיבוד חוויית לחימה או טיפול לסטודנטים שעוברים מלחימה או שירות ממושך, ישירות לספסל הלימודים, יש צירוף של אתגרים שהופכים עבורם את תקופת הלימודים הזו לרגישה במיוחד. ראשית, הדרישות. סטודנט שעבר תקופה ארוכה של לחימה ניגש להתמודדות עם אזורים מוחיים שבהם הטראומה פוגעת: ריכוז ממושך, זיכרון עבודה, עמידה בלחץ זמן, ישיבה ממושכת בחלל גדול עם הרבה אנשים. השילוב הזה יכול לגרום למעגל שלילי של קושי וחשש מכישלון שמגביר את ההתמודדות. שנית, העיתוי. תסמיני פוסט-טראומה מופיעים לא פעם חודשים ואף שנים אחרי האירוע, ולעיתים קרובות דווקא כשהלחץ יורד והשגרה חוזרת. מערכת עצבים שהייתה דרוכה בשדה ממשיכה להיות דרוכה גם כשאין בה יותר צורך, ודווקא המפגש עם השקט שאחרי הסערה הוא שמוציא אותה החוצה. שלישית, הבידוד. הסטודנט שחזר יושב לצד צעירים שלא חוו חוויות דומות. התחושה יכולה להיות בודדה וקשה ולוחמים רבים מתארים שקשה להם לספר ולתת מילים לחוויות קשות לאנשים ש"לא היו שם".
איך מזהים פוסט טראומה וכיצד מתמודדים? חשוב מאוד להיות קשובים לדברים העדינים שמתרחשים בגוף ובנפש. סימנים שונים ודקים שמתחילים לצוף כגון מחשבות חוזרות ונשנות על סיטואציות מהלחימה, קושי בשינה, קושי בריכוז שלא היה קודם לכך ועוד. אנשים רבים שחוזרים מחוויות לחימה ממושכות חוששים אפילו לומר לעצמם שמשהו השתנה, וממשיכים בהדחקה מסיבית של הרגשות הללו, מתוך מחשבה שאם נתעלם מהן הם יעברו. בפועל, לרוב הדחקה של הקשיים מועילה לטווח הקצר אולם בטווח הארוך מגדילה את הסיכוי להתפרצות של קשיים שקשורים לטראומה. אפשר להיעזר בתרופה לקושי קשבי או התאמות או כל דבר שעוזר ומקל באותו רגע. עם זאת, חשוב להבין ולטפל בקושי עצמו בצורה מקצועית. כיום ישנם טיפולים פסיכולוגיים רבים כגון CPT , EMDR ואחרים, שנמצאו מוכחים מחקרית כמסייעים לקשי טראומה ומשפיעים לטווח ארוך. ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, כך ההצלחה שלו גדולה יותר. בשל כך יש חשיבות גדולה להבין איזה סוג טיפול הכי מתאים לסטודנט שחזר מהלחימה, ולהתאים לו את הטיפול והמטפל המתאים ובעל ההכשרה המתאימה. פלטפורמת "טיפול חכם" אתר, פייסבוק, טלפון: 055-9931403
אודות "טיפול חכם" בצילו של משבר בריאות הנפש הגדול בתולדות המדינה, הושקה פלטפורמת "טיפול חכם" (Mentalytics) פלטפורמה דיגיטלית חלוצית וראשונה בישראל להכוונה טיפולית והתאמת מטפלים למטופלים. המערכת מהווה שכבה מקצועית ומחקרית המקדימה את בחירת המטפל. במקום להציג אינדקס גנרי של שמות ומיקומים, היא מציעה שאלון אנונימי לחלוטין שמטרתו לברר לעומק את מהות הקושי, לדייק את סוג הטיפול או האבחון הנדרש, ולחבר בין המטופל למטפל הנכון ביותר עבורו על בסיס שיטת הטיפול והתאמה אישיותית. מאחורי הפלטפורמה עומד בסיס איתן של מאות מחקרים בפסיכולוגיה ובמדעי המוח לצד ניסיון קליני עשיר. המיזם נוסד על ידי ד"ר אבשלום גליל – פסיכולוג קליני וחוקר, בעל דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית ומדעי המוח מאוניברסיטת בר-אילן, מומחה לטיפול בדיכאון, חרדה ומשברי חיים, ומרצה באוניברסיטת אריאל ובמוסדות אקדמיים נוספים. לצידו פועל צוות מולטי-דיסציפלינרי של פסיכולוגים קליניים, מאבחנים, קלינאים ואנשי מחקר ישראלים.