עיתון הילדים אצבעוני חוגג 140 לעיר ראשון לציון. אצבעוני עיתון הילדים הוותיק בישראל ואחד מעיתוני הילדים הוותיקים בעולם, הקדיש מהדורה מרתקת להיסטוריה של ראשון לציון. רמי שיר, העורך של אצבעוני, מספר על הגליון המיוחד.
איך נולד העיתון?
רוני באום, מנהלת מוזיאון ראשון פנתה אלי. היא ראתה מהדורה שעשינו לכבוד הפרישה של הנשיא רובי ריבלין. רוני הוקסמה מהרעיון של עיתון מוקדש ל-140 שנה לראשון לציון ולמוזיאון.
הוצאה לאור של עיתון המוקדש לעיר, זו משימה מורכבת. אסור שהילדים ירגישו שהם נמצאים בשיעור היסטוריה. הילדות והילדים רוצים את הכיף שלהם עם כתבות מרתקות, בדיחות, חידות וכדומה. כדי לעמוד במשימה ישבנו עם צוות המוזיאון, עם אנשי ההדרכה והאוצרת וחיפשנו את הנושאים המתאימים ביותר למדיה של עיתון ילדים.
מה יש בגיליון החגיגי?
בעיתון יש סיפור, שילדות וילדים כתבו יחד איתי בסדנת כתיבה, שנערכה בשיתוף ספריית כותר ראשון. בסיפור יזם נדל”ן רוצה להרוס את המוזיאון כדי לבנות במקום גורד שחקים. זה סיפור משעשע עם נגיעות אקטואליה.
ראש העיר, רז קינסטליך מספר על ילדותו בראשון לציון ועל עבודתו המעניינת כראש עיר . יש כתבה על הילדות במושבה הקטנה והילדים שעזרו לבנות את הקומה השניה של בית-הספר חביב. כתבה על האיש שגידל יענים בעיר וגם ביקור ביקב עם כתבה על המצאת היין.
אצבעוני חוגג השנה 70. איך מצליחים להישאר אקטואליים כל-כך הרבה שנים?
אצבעוני זה עיתון שלא מפסיק להשתנות. יש שינויים שקל לי להצביע עליהם עם דוגמאות. למשל לפני 70 שנה כל העיתון היה כתוב עם הנחיות בלשון זכר: פתור את התשבץ, צבע את הציור וכדומה. היום העיתון פונה באופן שווה לבנות ולבנים. בעבר העיתון הציג את האמא במטבח ואת האבא בעבודה. היום זה כמובן לא קיים. בנוסף אצבעוני תמיד אקטואלי בנושאים שלו. כמו שעשינו מהדורה מיוחדת לפרישת נשיא המדינה, לבחירות לכנסת, לראשון לציון… עשינו מהדורות מיוחדות שנועדו לעזור לילדים ולילדות להתמודד עם משבר הקורונה. זה כלל מהדורות חינמיות שהופצו לעשרות אלפי בתים במייל.
באצבעוני יש כתבות על מדע, חלל, מחשבים ועוד. אנחנו מקפידים להיות אקטואליים. בסיפורים, למשל, הילדים והילדות מסתובבים עם טלפונים ניידים, הם גולשים באינטרנט וגם נמצאים בטיק-טוק.
בגובה העיניים
אצבעוני מסתכל על הילדות והילדים בגובה העיניים. ילד בן שלוש עדיין לא קורא. ילדה בת חמש-שש לומדת לקרוא. ילד בן שמונה קורא שוטף וילדה בת שתים-עשרה אולי כבר לא רוצה לקרוא ומעדיפה קומיקס או לפתור תשבצים. לכן לכל קבוצת גיל אנחנו מוציאים לאור עיתון שונה. צב-צב לילדי הגן, דובון לתלמידי כיתה א’, אצבעוני לכיתות ב’-ה’, משבצת אתגרי חשיבה וזבנג עם קומיקס לנוער.
אצבעוני – היסטוריה קצרה. אצבעוני נולד בשנת 1952. את העיתון יסדו הפסלת שושנה שיר והמהנדס, הסופר והמשורר מיכאל שיר. מיכאל, נצר למשפחת סופרים, עיתונאים ומחזאים, חלם להקים הוצאה לאור של ספרי ילדים.
מיכאל היה קצין בכיר בחיל האויר של קום המדינה. יחד עם אישתו קיבל דיור צבא קבע. בשנות החמישים זו הייתה דירת שלושה חדרים בשכונת יד-אליהו בתל-אביב. בחדר האחד גרה משפחת שיר, בחדר נוסף משפחת שיפרין, המטבח, השירותים, הסלון והמרפסות היו משותפים. דניס שיפרין היה עולה חדשה מאנגליה. שם היה מאייר ספרי ילדים. המפגש של שתי המשפחות בדירה המשותפות הוליד את הרעיון לפתוח הוצאה לאור של עיתוני ילדים.
למה עיתון ילדים ולא ספרי ילדים? את הרעיון הגתה שושנה, כאשר דניס אמר שמאוד יקר להפיק ספרי ילדים.אצבעוני היה עיתון חדשני:
דבר ראשון הוא פנה לילדים בכיתות א’ עד ד’. עיתוני הילדים של אותה העת פנו לתלמידי ג’ ומעלה. דבר שני הוא היה עיתון עצמאי שלא נתמך על-ידי עיתון יומי כמו הארץ, דבר, על המשמר וכדומה. דבר שלישי הוא לא נקט עמדה פוליטית ולא השתייך לזרמים בחברה הישראלית כמו הקיבוץ המאוחד, תנועת המזרחי, בית”ר ואחרים. דבר רביעי הוא הודפס בדפוס אופסט בזכותו העיתון היה צבעוני.